כיצד ליצור אקלים קשוב בבית הספר?
לטפח שיתוף, הקשבה ונדיבות.
במיוחד לקראת פתיחת שנת הלימודים, מציפים את הרשת כנסים בכל העולם, העוסקים בהטמעת גישת המיינדפולנס בחינוך. איסוף המידע מדמויות מפתח במערכות חינוך מהמון מדינות, היו לי כמעין הכנה למפגשים שהתבקשתי להעביר למורים לקראת תחילת שנה.
כמו שהמפגש הטיפולי מתאפשר וירטואלית ובאופן קשוב ומעמיק, כך גם חשוב ליצור "מרחב וירטואלי קשוב" כדי לאפשר למידה, שיתוף והקשבה.
המאמר בהמשך רלוונטי לכולנו במרחבי התקשורת השונים, בעבודה וגם בבית. היכולת שלנו להיות גמישים ונדיבים כלפי עצמנו וסביבתנו, חשובה ומקלה במיוחד כשיש אי וודאות.
כיצד ליצור אקלים קשוב בבית הספר?
מפקחים, מנהלים ומנהלי מחלקות - מתמודדים עם אתגר: לאחד ולהעניק השראה לקהילות בית הספר שלהם בצל הקורונה.
משימה אדירה זו לא תעסוק רק ביישום הנחיות בטיחות חדשות והתאמת תכניות לימודים, זה כרוך גם בהתכוונות ויצירת אקלים קשוב, כזה שבו מנהלי בתי הספר דואגים למורים חוזרים. המורים בתורם, בדאגה לטפל בילדים ובמשפחות איתם הם עובדים, ויצירת תמיכה ברחבי בית הספר, בקהילה.
שלוש כיווני חשיבה מרכזים יכולים לעזור בעבודה זו של טיפול בקהילות בית ספריות:
- גישה מבוססת חוזק להוראה ולמידה מתמקדת במה שילדים ומורים יכולים לעשות. מה עוזר למנף את החוזקות ותחושת המסוגלות. מחקר שנעשה קישר גישה חינוכית מבוססת חיזוק להתפתחות חוסן בקרב ילדים ומורים. כעת, יותר מתמיד, נדרשת גישה מבוססת חוזק לבניית החוסן הנחוץ למגבלות והאכזבות הרבות בצל המגיפה. אֵיך? מנהלי בתי הספר יכולים לבקש ממורים לשתף כיצד הם דאגו לעצמם בזמן המאתגר, וכיצד חוויה זו שיפרה את יכולותיהם להתמודד, להתמיד, ללמוד מיומנויות דיגיטליות וללמד - הכי טוב שהם יכלו. דיונים אלה עם מורים משמשים לא רק לכבוד העבודה שעשו בתקופות מאתגרות, אלא גם כדי לעזור להם להכיר בכך שהאתגרים שהם חוו התחלפו לעוצמות ותחומי עניין. באופן דומה המורים יכולים לנקוט בגישה מבוססת חוזק על ידי עידוד הילדים לחלוק ולנצל את החוזקות והאינטרסים שהם השיגו בביתם במהלך סגירת בתי הספר וחודשי הקיץ. הילד שעזר להרכיב שולחן וכיסאות במהלך ההסגר, או זה שהשקה באופן קבוע את הגינה המשפחתית, או זה שניווט במשחק וידיאו מורכב - כל ילד למד משהו. ילדים תמיד מתפתחים וצומחים על סמך החוויות שלהם, גם כאשר המציאות שלהם משתנה. כל זאת מבלי להתעלם מהסבל וקשיים אמיתיים מאוד שחוו ילדים רבים במהלך המגיפה, מורים יכולים לספק הזדמנויות לילדים לשתף, להרחיב ולהרהר כיצד הלמידה שעשו בבית הפכה אותם לחזקים יותר ומסוגלים להצליח במה שקרה אחר כך.
2. לטפח מנהיגות קולקטיבית - מנהיגות קולקטיבית מניחה כי שיתוף המורים והמשפחות חשובים לניהול בתי הספר. ברור מאליו מדוע זה חיוני - ליצירת תחושת שייכות וקשר. מה שעשוי להיות פחות ברור מאליו הוא האופן שבו מנהיגות קולקטיבית עשויה להפוך בית ספר לחדשני ומוצלח יותר בגישתו לפיתרון בעיות, כישורים חיוניים כאשר בתי הספר מנווטים במים הפתוחים הבלתי מוגדרים.
מאמר שפורסם באוניברסיטת פנסילבניה, מציע שבמיוחד כשמתמודדים עם אתגרים אדפטיביים, מנהיגות מבוזרת מעודדת מעורבות של קבוצה מגוונת של אנשים עם מומחיות, פרספקטיבות ורקעים שונים להתמודד עם גורמי השורש לבעיה. . . . וזה בדיוק בגלל המגוון של חוויות ונקודות מבט של אנשים שפתרונות חדשניים הופכים ליותר גלויים." הגישה המגוונת לאתגרים הסתגלותיים, המאפשרים מנהיגות מבוזרת, יכולה להועיל למנהיגי בתי הספר וקהילות בתי הספר במהלך פתיחה מחודשת.
לדוגמה, מנהלים רבים של בתי ספר וקהילות בבתי ספר מנסים לטפל בנושא של ילדים הקוראים ברמות נמוכות מאלו המקושרות בדרך כלל לרמת הכיתה שלהם כתוצאה מההוראה שהשתבשה. מנהל או מומחה קריאה שמנסה להתמודד עם אתגר זה, עשוי לראות רק פתרונות מעטים לאתגר - בעוד שקבוצה רחבה יותר הכוללת מורים והורים עשויה בסיעור מוחות, להעלות מגוון רחב יותר של פתרונות חדשניים השוקלים כיצד ילדים למדו בצורה יעילה בבית במהלך סגירות בית הספר.
- באילו פרקטיקות אוריינות הם הבחינו שילדים באמת הניעו השראה. אלה עשויים לכלול דברים כמו יותר זמן לקרוא ולכתוב על נושאים שבחרתם, ושילוב של למידת אוריינות עם למידה על העולם סביבם.
- יחד, קבוצה כל כך מגוונת של סגל ומשפחות עשויה אפילו להכיר בכך שארגון מחדש של יום הלימודים בכדי לתעדף פרקטיקות בעלות השפעה גבוהה, עשוי לטפל באובדן למידה בדרכים דרמטיות.
- לאחר שמגבשים מגוון פתרונות חדשניים יחד, קהילה בית ספרית יכולה לנסות אותם, להתאים אותם ולהתמיד עד שהם עובדים.
3. הטמעת נדיבות
בספרו האחרון, "המלחמה למען נדיבות", פרופסור לפסיכולוגיה בסטנפורד ג'מיל זכי מזכיר לנו כמה חשוב טיפוח הנדיבות לארגונים כמו בתי ספר, ולא רק בחייהם של אנשים: "יחד, קבוצה כל כך מגוונת של סגל ומשפחות עשויה אפילו להכיר בכך שארגון מחדש של יום הלימודים בכדי לתעדף פרקטיקות בעלות השפעה גבוהה עשוי לטפל באובדן למידה בדרכים דרמטיות. לאחר שעזרה למצוא מגוון פתרונות חדשניים יחד, קהילה בית ספרית מונעת אז לנסות אותם, להתאים אותם ולהתמיד איתם עד שהם עובדים.
ארגונים המדגישים נדיבות פורחים. . . . אנחנו לא רק אנשים שנלחמים על אמפתיה בעולם של אכזריות. אנחנו גם קהילות, משפחות, חברות, צוותים, עיירות ואומות שיכולות לבנות נדיבות וחסד לתרבות שלנו ולהפוך אותה לאופציה הראשונה של האנשים. יחד, קבוצה כל כך מגוונת של סגל ומשפחות עשויה אפילו להכיר בכך שארגון מחדש של יום הלימודים בכדי לתעדף פרקטיקות בעלות השפעה גבוהה עשוי לטפל באובדן למידה בדרכים דרמטיות. לאחר שעזרה למצוא מגוון פתרונות חדשניים יחד, קהילה בית ספרית מונעת אז לנסות אותם, להתאים אותם ולהתמיד איתם עד שהם עובדים.
כיצד יכולים מנהלי בתי הספר להפוך את הנדיבות לאופציה הראשונה שלהם כאשר הלימודים נמשכים דרך המגיפה?
התשובה לשאלה זו תהיה, כמובן, ייחודית לקהילות שונות בבתי ספר, אך קל לדמיין כי מרבית המאמצים בהטמעת נדיבות יהיו כרוכים בהקשבה עמוקה, תקשורת ואמפתיה. אמפתיה במקרה זה נוקטת בצורה של הקשבה - הכרה באמת - בכאב ובסבל של אחר, מבלי לנסות "לפתור" זאת. זו יכולה להיות עמדה קשה למנהיגי בתי הספר, מכיוון שתפקידם לרוב של "עושים".
בספרה- Dare to Lead, הפסיכולוגית והסופרת ברנה בראון ממליצה על הצעדים הבאים ליישום אמפתיה, בצורה של רשימה של
מה אני יכול לעשות כדי להיות אמפתי:
- ראשית: אני לוקח את נקודת המבט של אדם אחר, כלומר אני הופך למאזין והתלמיד, לא היודע.
- שנית: אני נשאר מחוץ לשיפוט.
- השלישית והרביעית: אני מנסה להבין איזה רגש הם מעלים ולשקף את מה שהבנתי.
עבור מנהלי בתי הספר, "צעדי האמפתיה" של בראון עשויים לעזור בדיונים של הצוות והמשפחה סביב מתח ותלאות שעלולים להתעורר במהלך השנה. תאר לעצמך אם מורה, שיודה שהוא לא יכול להתרכז בכיתתו מכיוון שהוא עדיין מתאבל על אובדן הורה מ- COVID-19 , תוך כדי שילדיו יוכלו ללכת שוב לבית הספר, היה נפגש עם מנהל שהקשיב לו עמוקות. לקח את הזמן לאפשר לשיחה אמיתית להתרחש ללא שיפוט. סביר להניח שלמורה זה תהיה מוטיבציה לעמוד באתגרים שלו בביטחון מכיוון שהוא חש מוערך ותומך, ולא נאמר לו כיצד "לתקן" את הכל במהירות.
בעזרת מחשבות המפתח האלה - גישה מבוססת חוזק, מנהיגות קולקטיבית והטמעת נדיבות - מנהלי בתי הספר יכולים ליצור אקלים מתמשך של טיפול בקהילות בית הספר שלהם. שימושי כעת, בעיצומה של מגיפה, סביר להניח כי מחשבות הרוח הללו יהיו בעלות ערך רב בהמשך הדרך, בעתיד בו קיום קהילות בית הספר, באופן אישי ולמעשה, יהיה תלוי בטיפוח הקשב.
הקישור למאמר המקורי :