על שילוב גישת המיינדפולנס ויצירה בטיפול
מאת: שרית זלצר M.A. מטפלת בהבעה ויצירה
מטרת מאמר זה היא לתאר את התרומה שבשילוב תרגול מיינדפולנס ויצירה בטיפול, כדרך ליצירת וויסות רגשי ושיפור היכולת לאיזון. אינטגרציה זו יכולה לתרום לאנשי מקצוע בתחום הטיפולי, מדריכים וגם הורים בפיתוח Growth mindset ביסוס תשתית יצירת תנאים מתאימים ללמידה ופיתוח מיומנויות בין-אישית. קשיבות ( מיינדפולנס ) מוכחת מחקרית כמסייעת בהפחתת לחץ ובהתמודדות עם חוסר בויסות רגשי. ידוע כיום כי קשיבות תורמת לפיתוח מיומנויות תקשורת ובהירות מחשבתית דרך שימת לב מכוונת ולא שיפוטית לתחושות, מחשבות ורגשות בזמן הווה. שימוש באמצעי הבעה ויצירה מאפשר ביטוי ומתן משמעות לתחושות ורגשות. שילוב כלי קשיבות ויצירה בטיפול רגשי על כן מרחיבים בצורה משמעותית את האפשרויות להבעה רגשית, לגישור בין הקונקרטי והסמבולי, בין העולם הפנימי והחיצוני, ותורמים למעבר בין מרחב פנימי אמורפי, כאוטי לבין המרחב שבחוץ. גישור זה מאפשר לפרט להיות מושקע בחוויה ובו זמנית עד לה. שימוש חוזר בכלים אלה במסגרת טיפולית עשוי לתרום במידה רבה להפחתת חרדה ויצירת רגעים של וויסות רגשי והתנהגותי במהלך מפגשים טיפוליים בהם המטפל והמטופל חווים חוויה יחד (אוגדן).
בקורס המיועד למטפלים, מעבר ללימוד והתרגול, נעשית גם התאמה אישית ליישום כלים אלה בטיפול. אחת המשתתפות בקורס קשיבות (מיינדפולנס) ויצירה, כתבה " עברתי תהליך משמעותי במהלך תשעת המפגשים. ביצירת מקום והתמדה בתהליך של התרגול בבית, חיבור ליצירה ממקום יותר אינטואיטיבי ומתן ביטוי לעולם הפנימי שלי ביצירה כחלק מהתרגול " אותה משתתפת, שהינה אמנית ומלמדת אמנות, הוסיפה והדגישה כמה נתרמה בעצמה מהתהליך מעבר לתרומה לעבודתה מקצועית:" מתוך כל אלו מציאת מקום של שקט, חיבור, חמלה ונדיבות כלפי עצמי ואחרים. מודה לך על הידע, ההכלה, המרחב שאפשרת והרגישות והתמיכה גם ברגעים הקשים. מרגישה שזאת רק ההתחלה של הדרך. הגעתי לקורס כדי ללמוד איך ללמד מדיטציה לילדים והבנתי שהעבודה היא קודם כל על עצמי ולהגיע אל הילדים מהמקום של חיבור, הכלה והקשבה."
שילוב גישת הקשיבות (מיינדפולנס) ויצירה בטיפול.
קשיבות ויצירה, הן שתי איכויות של הוויה (Being ) ועשיה (( Doing , יחד מאפשרות בסיס רחב להתפתחות ושינוי. בין קשיבות ויצירה מתקיים מרחב. קבט-זין טוען כי קשיבות היא דרך להיות בתקשורת עם כל מה שיש ברגע הזה. בעידן הטכנולוגי שופע המידע בו אנו חיים, הרי שבכל זמן משהו קורה בכמה ערוצים בו זמנית, ההשתהות ברגע הזה עם כל מה שיש מרחיבה את אפשרויות הבחירה, ואת החירות לפעול ממקום פחות ראקטיבי. “במרחב שבין גירוי לתגובה, נמצא הכוח שלנו לבחור את התגובה ובתגובה נמצאת יכולת הצמיחה והחופש שלנו" כך מנסח זאת ויקטור פרנקל. כלי קשיבות ויצירה מסייעים לגלות ולפתח את החירות הזאת כמו גם את ההכרות, קבלה והכלה של מצבי עצמי שונים.
יצירה כאמור, היא אמצעי להבעה וביטוי של תחושות ורגשות הנחווים בזמן התרגול, תהליכים פנימיים יכולים לקבל משמעות נוספת או חדשה כך שניתן להגביר את היכולת לגמישות מחשבתית ולאפשר התהוות שינוי.
שורשי החיבור בין מיינדפולנס והתרפיה באמנויות ועדויות לכוח הטבעי של החיבור הזה, יכולים להימצא גם בדורות קודמים בהם נעשה שימוש באמנות בטקסים כדי לטפח תרגול דתי, רוחני ולקדם ריפוי וטרנספורמציה. ניתן לראות את החיבור בין מיינדפולנס לתרפיה באמנויות, הן בתהליך הטבעי המתקיים בכל תחומי האמנויות המטפחות מודעות ומושקעות בחווית היצירה ברגע הזה והן ביכולת להיות עדים למתרחש ברגע הזה כחלק מטיפוח יצירתיות ותהליך ההתפתחות של האמן (Rappaport, 2014).
כפי שהאמן בתהליך היצירה, מושקע כולו בחוויה ויש תחושה של אחדות עם התהליך היצירתי ברגע הזה. כחלק מהתהליך, האמן מתרחק מיצירתו כדי להתבונן בה. היכולת להיות מושקע בחוויה וגם להיות עד אליה היא חלק בסיסי באמנויות בכלל, מאפשר גישה כמו לשתי כנפיים של הציפור- החוויה והעדות. העמקת המודעות על ידי תרגול המיינדפולנס משלימה מימדים וטיפוח יכולות של קבלה עצמית, חמלה עצמית וחמלה כלפי האחר. (Rappaport, 2014 ).
מחקרים על נקודות ההשקה בין מיינדפולנס וטיפול באמנויות, מאמתים את הדרך בה התרפיה באמנויות מזינה את גישת המיינדפולנס. בנוכחות הערה ברגע הזה (בזמן יצירה), חמלה, תובנה והדרך בה מיינדפולנס מחזקת את המודעות לפעימה היצירתית בחיים בכלל. רפפורט (2014) מתייחסת אל האיזון שנוצר בין ההתבוננות פנימה דרך תרגול המיינדפולנס והביטוי החוצה דרך האמנויות. יחד הן מאפשרות לפתח מודעות לגבי מימדים שונים של חוויות פנימיות - רגשות, מחשבות, תחושות, אנרגיה ולשנות אותם דרך תרגול מיינדפולנס ו/או אמצעים יצירתיים. להניע ולכוון בדרך מובנית כדי להגיע לחכמה פנימית ולטפח חמלה עצמית וחמלה כלפי האחר ( Rappaport, 2014).
כשהמטופל/ת שם לב לעומס של רגשות מציפים, לעיתים מבוטא העומס במילים, אחכ נחווה דרך התבוננות קשובה ולבסוף עובר לשלב עיבוד ויצירת דימוי. יצירת הדימוי בין אם בדמיון ובין אם בחומר, מאפשרת התבוננות על כל מצב רגשי בנפרד ובנפרדות יכולה להיווצר רגיעה ותחילתה של בחירה חדשה.
דוגמא לשילוב תרגול מדיטציית קשיבות ויצירה נראת בעבודה זו , שנעשתה על ידי אישה צעירה בתקופת שינוי ומתח רב.
תהליך היצירה לכשעצמו איפשר חוויה חושית מהנה , והתוצאה איפשרה התייחסות שונה, בחירה חדשה ומציאה מקום לרגיעה.